9:00 . פגישה ראשונה להיום
אני: "מתאים לך לצאת להרפתקה?"
הוא: "אממ… לא ממש ."
אני: " יאללה, בוא."!
בדרך אני שואל לשלומו.
הוא מספר על השבוע.
על האתגרים בעבודה. קצת על התמודדות עם זוגיות לשעבר.
מנסה להבין מה היה הסיפור.
אנחנו עומדים באמצע השדות
והוא משרטט לי ציורים על החול ומנסה להסביר לי את מה שחושב.:
איזה גבר היה אמור להיות, מה הוא היה, מה זה אומר, איך להיות אחרת בזוגיות הבאה.
מה לא עבד…
עומדים בשמש, מזיעים ומנסים להבין.
הוא את עצמו, אני אותו, הוא אותי…
אחד מול השני ולשמוע את הלופ המחשבתי שהוא כבר מכיר שנים.
– "מנוחה"
– "מה תהיה מנוחה עכשיו עבורך?."
– "אז יאללה תוביל."
אני אוכל ותוהה מה יתגלה לי בהרפתקה הזו.
תוך כדי, הליכה ונשנוש , הוא נזכר בילדותו.
בטיולים שעשה. כאן כילד ושזו ההוויה הטבעית שלו.
הוא עוצר אותי בידו ומסמן לי עוד לעוד קצת קדימה.
"כאן נראה לי שיותר טוב להיכנס".
פתאום הוא עוצר , קורן משמחה ואומר לי:
"תראה, יש כאן רותם, וואו, כמה אהבתי לטפס על רותם כשהייתי קטן
– "אז יאללה בוא"
והתחלתי לרוץ.
הוא אמר לי: " בוא, תראה איך מטפסים.".
אנחנו רצים ומזנקים על השיח הענק ומטפסים בשתי ידיים ושתי רגלים.
כמו גמדים על שיח ענק.
כמו בסרטים המצויירים.
כמו ילדים.
לבסוף מגיעים לפסגה ( זה היה משהו כמו 3 מטרים ).
נשכבים לאחור ומשתרעים בשמש על שיח מחבק וענק.
אחרי כמה דקות טובות של שקט.
אני משקף לו:
"תראה כמה כיף כשהפסקת את המיינד והתחלת פשוט להיות."
– "… כן, אבל איך אפשר להצליח ככה בעולם. להיות מפרנס, להיות גבר…
השקעתי שנים בלהפסיק להיות ילד ולהיות המבוגר האחראי. ולהיות "גבר"
"- אחלה, עשית עבודה טובה. הקמת חברות, הצלחת, העולם מעריך ומוקיר את היכולת שלך להיות המבוגר האחראי.
עכשיו הגיע הזמן להתחבר חזרה לעצמך ולדרכך."
הדרך היא למצוא את מי שאתה כגבר.
להתחבר לעצמך."
הלכנו קצת לאיבוד ולבסוף מצאנו.
"אז מה אתה לוקח מכל הסיפור הזה.?"
ולהתחבר גם לילד שבי."
בפעם הראשונה בחיי טיפסתי על שיח עצום של רותם.
עד שלא תנסה, לא תבין לעולם איזה כיף זה :-OO
