אני אוהב את הרגע הזה
שהם עוזבים משהו בגוף שלהם,
הכתפיים יורדות,
הכווץ בין הגבות משתחרר,
המבט מתרכך
והם פתאום רואים אחד את השנייה.
משהו ביניהם נמס
אני אוהב את הרגע הזה,
כשהיא פתאום עוצרת את שטף הדיבור.
המבט לרגע נפקח.
"וואו, הבנתי שאני ממש טועה.
אני בתוך הסרט שלי".
אני אוהב את הזוגות שאני פוגש
אני אוהב שהם מגיעים שבוע אחרי שבוע
ולא מוותרים להביא את כל מה שמפריע באמת
שפתאום מה שמפריע באמת זה לא הילדים
או שזה שהוא חוזר מאוחר בבית
ופתאום משהו בפנים מקבל את המענה באמת
פתאום היא מרגישה שיכולה להניח את הראש עליו
והוא מרגיש שהיא סומכת עליו
אני אוהב כשהמנגינה של הדבור משתנה ביניהם
שפתאום יש הפוגות בין השורות
שיש נשימה
שפתאום העיניים נפגשות
כמו מעטה יורד
ויש התרככות בלב
אני אוהב את הזוגות שאני עובד איתם
שמסכימים לנער את האבק של השגרה
שלא מסכימים יותר לא לומר את מה שמפריע
שמתעקשים על עצמם בתוך הקשר
שלא מוותרים על השני
שמזיעים, מתעקשים,
שמסכימים להסתכל מתחת לשטיח
ולנער את כל מה שלא נאמר,
את כל מה שעולה
את כל מה שמפעיל את כל ההגנות שלהם
את הכמיהות העמוקות שלהם –
שמסכימים להפתח לאהבה
אני אוהב את הזוגות שאני עובד איתם
