מסע חיי הפגיש אותי עם הליכה לצד מוות ובחירה בחיים. שנים הלכתי לצד אהובתי זכרונה לברכה, ביצירת זוגיות ומשפחה אוהבת, בהתמודדות עם מחלה , תקופה
אני פוגש זוגות שהגיעו לקצה. קצה גבול היכולת. זוג שלפתע מפסיק טיפול זוגי. שהאחד אומר די. לא יכול יותר. זוג שחוזר אחרי הפסקה מאז המלחמה
דווקא בימים האלה כשהכל מתערער מסביב מלא אי וודאות, חוסר בטחון ומציף את מה שלא בזוגיות שלנו אנחנו יכולים למצוא נחמה, תמיכה ועידוד זה דורש
אני אוהב את הרגע הזה שהם עוזבים משהו בגוף שלהם, הכתפיים יורדות, הכווץ בין הגבות משתחרר, המבט מתרכך והם פתאום רואים אחד את השנייה. משהו
"מים מחלחלים גם בסלע" כך אמרה לנו Orly Portal בעודנו שוכבים על פרקט הסטודיו מניעים אגן, חזה וראש ומאפשרים למים לנוע ללא מאמץ בתוך שקעי
אני רק רוצה שתשמח שהגעתי הביתה ותחבק אותי. אני צריך מגע וחום" " אני רק רוצה לא להרגיש לבד עם כל מה שהחזקתי כשהוא לא
מה בסך הכל אנחנו רוצים? מה ביקשנו? אנחנו רוצים לגשר בין השפות השונות שלנו רוצים להבין אחד את השנייה את מה שבאמת אנחנו רוצים ואיך
שהייתי קטן חלמתי להיות ארכיאולוג כמו אינדיאנה ג'ונס לגלות אוצר חבוי במערה נסתרת, מאחורי שער סודי נעול בצופן סודי חבוי בחול הייתי מתאמן בחצר האחורית
לא, אבל גם להתמרמר, להתכנס פנימה ולעקוץ אותה אח"כ כשתוכל על זה שאתמול נרדמה כשאתה כולך היית להוט בתוך החיבוק לפני חצות במיטה – זה
תכל'ס אנחנו תלויים בין שמים וארץ אפשר רק לרגע הזה לנוח לקחת נשימה להרפות אל אי הוודאות בידיעה שאנחנו גרגר עפר ונצחיים בו זמנית המוות
"אחרי כל כך הרבה שנים ביחד בזוגיות אני רוצה רק לנוח. יש מעט זוגות שמגיעים עד הזקנה יחד. אז הגענו עד עכשיו ופתאום זה כבר
קמתי מהכורסא שלי והוא משלו ונעמדנו פתאומיות. עצמתי עיניים ושלחתי אהבה לכל מי שהיה, לכל מי שישנו ולמי שצריך. משהו שאנחנו עושים במשפחה מאז שהילדות
קבלו סדרת מיני דייט קצרצרה בלי לצאת מהבית ב-3 דקות השקעה ביום!
