אתמול התבשר לי שחבר מהשכונה שהיה איתנו במעגל גברים
לא בחיים עוד.
כולנו היינו בשוק.
לא ידעתי עם מה הוא התמודד.
אתמול חבר נוסף בקבוצה אחרת הניח פוסט עם זעקה לעזרה.
איננו יודעים מה א.נשים עוברים
והימים הללו לוקחים אותנו לקצוות
יש כמה דברים שלמדתי בתקופות הקשות של חיי
בימי המחלה של מיטל זכרונה לברכה
או לאחר פטירתה שעזרו לי:
- החיים שבריריים
- הרגע הזה הוא יקר ערך
- יש לנו את הבחירה איך להגיב למציאות
- כשקשה לדעת לבקש עזרה
- להסכים לקבל אותה
- היחד מרפא
- סביבה שנותנת תקווה, השראה ומזכירה את אפשרות הבחירה ממש תומכת
- ללמוד מנסיונם של אחרים
- יש לכל אחד.ת מאיתנו אור ייחודי לזרוח. זה הזמן לזרוח אותו.
והיום זה הזכיר לי שזה הזמן.
חולק עם מי שמתמודד עם קושי, משבר, אובדן או אבל
תובנות שלמדתי בגופי ממסע חיי
